נאום טראמפ - ניתוח רטורי

הערב (20 בינואר 2017) התראיינתי בגלי צה"ל כדי לנתח את נאום ההכתרה של דונלד טראמפ.  הנאום הוגדר על ידי פרשנים אמריקאים, בשידור חי, כ'אחד הנאומים הקיצוניים' של נשיא אמריקאי.
בניתוח ראשוני אני לא בטוח שאני מסכים.
הנאום של טראמפ ללא ספק חרג מכמה מוסכמות, אבל הוא עשה בדיוק את מה שטרמפ עשה לאורך הקמפיין - ואפילו בטונים קצת מעודנים, נחסית - שזה לשכנע עם כיוון ההסכמה.
בראיון הראיתי באילו טכניקות טראמפ השתמש, אבל יש עוד כמה מילות הסבר שרציתי להוסיף - כדאי להקשיב קודם לראיון.
אני אתן שתי מילים של תיאוריה ואז נראה מה טראמפ עשה, ולמה התומכים שלו אהבו את זה מאד (והיריבים שלו חוטפים בחילה):

אז איך משכנעים את המשוכנעים

דובר שבא לנאום צריך תמיד להחליט האם הנאום שלו נועד לחזק עמדה קיימת של הקהל, או לשנות אותה.  
כי יש הבדל של יום ולילה ביניהם, וטראמפ תמיד בוחר ללכת עם העמדה הקיימת. וכאשר הולכים איתה עד הסוף, אפשר לקרוא לטכניקה הזו 'הסתה'.
מנגד, כאשר הולכים נגד העמדה הקיימת- מנסים כל הזמן להגיע גם לאלו שלא מסכימים איתך, וקצת מאבדים את התומכים הקיימים ולפעולה הזו קוראים 'מסיונריות'
אז איך טראמפ 'מסית'?
 
אז מה שטראמפ עשה זה לחזק את אלו שתומכים בו, והטכניקה שלו היתה הדגשת ה'הם לעומת אנחנו'.  הוא הגדיר כמה וכמה אויבים: המימסד הפוליטי, חברות שמפטרות עובדים וסוגרות מפעלים לטובת חו"ל, וכמובן הטרור האיסלאמי.
זו טכניקה יעילה כי מאד קהל להרגיש שפוליטיקאים מנותקים, מנכלים מנותקים, וטרוריסטים מקוונים הם האוייב.  וזו בדיוק הדרך שבה טראמפ הצליח להשיג כל כך הרבה תמיכה.
ואובמה?
זו כמובן טכניקה הפוכה מזו שאובמה השתמש בה כשנבחר לנשיאות- אובמה מנסה כל הזמן לפנות גם לצד השני

למידע נוסף והרשמה